

תושבים בעד שימור ונגד הרס בתים ומרקמים היסטוריים
במקומות שונים בעיר, לעיתים נדמה כאילו אנו בעיר אירופאית עוצרת נשימה ובעלת ארכיטקטורה משגעת. אלא שמהר מאד המציאות מכה בנו - אין אנו אלא כאן, בירושלים עיר בה דברים פועלים אחרת; עוד מרפסת שנסגרת, עוד בית ייחודי עתיק שנהרס, עוד מבנה יפיהפה מוזנח להחריד ועוד סמטה צרה או רחוב שוקק חיים שהופך לדרך סואנת.
יש עוד מה להציל. אפשר לשנות את הקיים.




נולד בירושלים, כ"ח חשון תרמ"ד (סוף 1883).
לאביו משה בן-ציון (ראה בכרך זה) ולאמו דינה בת ישראל ליב וידמן
קבל חינוך מסורתי בחדר ובישיבות בירושלים והשתלם בשפות.
נשא לאשה את צביה בת ר' אברהם רוקח (הרוקח של בית החולים "בקור חולים" בירושלים. ראה את הערך שלו, בכרך זה).
היה מזכיר ופקיד "בית חנוך עורים" בירושלים. בשנת 1914 נכנס לעבוד בעסק המשפחה. עזר לפתח את בתי המסחר, שנודעו אח"כ בשם הפירמה "האחים ר. את ז. זילברשטיין" ברחוב יפו בירושלים. הצליח לפתוח סניפים ביפו-ת"א ובחיפה.
מהראשונים שקבלו סוכנויות למכונות כתיבה מהפירמות י. רמינגטון - מונרד ועוד.
יחד עם אחיו ראובן עסקו בגאולת קרקעות מערבים. כל סביבת קטמון, השכונה קרית שמואל וזריביה בירושלים, נגאלו בזמנו על ידם.
חיבב את הבריות ונתחבב עליהם .גם בין הערבים ידע לרכוש לו ידידים ומוקירים, והודות לקשריו אלה עלה בידו לגאול את הקרקעות להרחבת הישוב העברי בירושלים.
נפטר בפרג (טשכוסלובקיה). כ"ו תשרי תש''ח (10.10.1947). גופתו הועברה לירושלים והובאה לקבורה בהר-הזיתים ביום י"ד חשון תש"ח (28.10.1947)
צאצאיו: ישראל, נחמה אשת יוסף מיוחס (מנהל מחלקת הנוער במחלקת החנוך הממשלתית), אליעזר,רחל אשת ישי (זייסי) סקולקין (עו"ד).


